<h1>תניא רבתי סימן צ"ח</h1>
<h2>דף קכא:</h2>
המכניס בנו לפדיון מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון הבן. בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומביא כסף הוא ה' סלעים ונותנו לכהן, והכהן שואל את אמו של נער ואומר שמא הפלת נפל או ילדת בן אחר קודם לזה. אם אמרה לו לאו מניח את הכסף או את החפצים של פדיון לפניו. ונוטל הבן בחיקו ואומר זה הבן בכור הוא והקב"ה כתב לפדותו שנאמר ופדויו מבן חדש תפדה. כשהיית במעי אמך היית ברשות אביך שבשמים וברשות אביך ואמך. ועכשיו אתה ברשותי. ואביך ואמך מבקשים לפדותך שאתה בכור מקודש. שכן כתוב (שמות י"ג) וידבר ה' אל משה לאמר. קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. והרי החפצים הללו יכנסו תחתיך לפדיונך. והחפצים הללו ינתנו מתנה לבעליהן. ואם פדיתיך כראוי הרי אתה פדוי. ואם לאו הרי אתה פדוי כתורה וכהלכה וכבקי שבישראל.
